סומו - פולחן קדום שהוא ספורט מקצועני
פוסט מאת גיא רנן - מדריך בצוות "לגעת ביפן"
כששומעים את המילה סומו, לרוב עולה מיד אסוציאציה של שני גברים בעלי עודף משקל ניכר, מיוזעים ומתנשפים, אוחזים זה את זה כשהם לבושים בחיתולים.
ובכן, הדימוי הזה די מדויק, אבל מאחוריו עומד סיפור מרתק המגלם בתוכו רבים מהמאפיינים המיוחדים ויוצאי הדופן של התרבות היפנית. אחד מהמאפיינים האלו הוא היכולת של היפנים לשמר מסורות עתיקות ולהתאים ולשלב אותן בחיים המודרניים.
ראשיתו של הסומו בפולחן קדום לאלים – הקאמי – שנועד לכבד אותם ולהבטיח יבול טוב ושדות פוריים. דמויות חמר של מתאבקי סומו, הנראים ולבושים בדיוק כמו המתאבקים של היום, נמצאו בקברים מלכותיים מלפני כ- 1,500 שנה. הסומו המשיך לשמש בטקסים דתיים בארמון הקיסר ובמקדשים, ותחרויות החלו להיערך באופן קבוע בין מתאבקים מכל רחבי יפן. מאוחר יותר הסומו שימש גם כחלק מאימון הסמוראים הלוחמים.
ב- 1684 נערך טורניר הסומו הרשמי הראשון במקדש Tomioka Hachimangu שבטוקיו, ומאז מתקיימים הטורנירים באופן סדיר. את תמונותיהם (בתחילה ציורים ובהמשך צילומים) של כל היוֹקוֹזוּנוֹת – האלופים בעלי הדרגה הגבוהה ביותר – מאז ועד היום, ניתן לראות במוזיאון הסומו הקטן והנחמד שליד אולם הסומו, ה-Kokugikan, שבטוקיו.
זירת הסומו עשויה מצרורות של גבעולי אורז ועליהם חמר, מעליה תלוי מבנה המסמל גג של מקדש שינטו – המקום בו נערכו התחרויות באופן מסורתי. קוטרה של הזירה 4.5 מטר, ומטרת המתאבקים להוציא את היריב מחוץ לזירה, או להפיל אותו לקרקע. נגיעה בקרקע של כל חלק גוף, למעט כף הרגל, נחשבת להפסד. זו הסיבה שהמתאבקים כה גדולים (המשקל הממוצע של המתאבקים בקטגוריה הבכירה הוא כ- 160 ק"ג). המאכל הידוע שלהם הוא chankonabe, קדרה גדולה עם מרק בו מתבשלים ירקות, בשר ועוד. גם כמויות גדולות של אורז ובירה תורמים לעלייה במשקל.
אך לא מספיק להיות שמנים – המתאבקים חיים במשטר קפדני של אימוני כוח, גמישות וטכניקה מפרכים.
心技体 shin gi tai רוח, טכניקה וגוף – אלה שלושת התחומים אותם צריך לפתח המתאבק, בלי להזניח אף אחד מהם.
הכניסה לעולם הסומו המקצועני נעשית לרוב בשנות העשרה המאוחרות, והיא למעשה בחירה בדרך חיים. המתאבקים הצעירים נכנסים למעין פנימיות אימונים, הנקראות 'חדר', ומנוהלות על ידי מתאבקים לשעבר בדרכים מסורתיות, עם משמעת קפדנית, היררכיה נוקשה, וסדר יום מפרך.
כל חייו של המתאבק נשלטים על ידי הכללים הנוקשים של עולם הסומו, המכתיבים את הלבוש, המגורים, ההתנהלות היומיומית ועוד. רק בדרגות הגבוהות ביותר ניתן חופש רב יותר למתאבקים, בשלבים אלו הם גם מרוויחים סכומים נאים ביותר במשכורות, פרסים וחסויות.
הכוכבים הגדולים של עולם הסומו זוכים לכבוד והערצה ביפן, בדומה לכוכבי כדורגל במקומות אחרים. בשנים האחרונות עשה איגוד הסומו היפני מספר שינויים על מנת להנגיש את הספורט לקהל רחב וצעיר. שימוש ברשתות חברתיות, השתתפות בתכניות טלוויזיה, ומבצעים שונים הצליחו למלא את האולמות, והשידורים החיים בטלוויזיה זוכים לרייטינג גבוה.
עולם הסומו יוצא דופן בכך שהוא כיום ספורט מקצועני לכל דבר, אך מתנהל לפי כללים מסורתיים, וטקסים עתיקים ממשיכים להוות חלק ממנו ולהתקיים במהלך התחרויות. השילוב הזה בין פולחן דתי קדום לספורט מודרני הינו יחיד במינו.
כיום מתקיימים 6 טורנירים בשנה, 3 בטוקיו ו 3 בערים אחרות. בטיולים שלנו ליפן ניתן לשלב צפייה בתחרויות, ואף ביקור באימוני המתאבקים באחד מהמרכזים בטוקיו.
